לפניי תביעה לשיפוי התובעת בגין תגמולי הביטוח ששולמו על ידה למבוטחה עקב פגיעת רכבו מעץ ענק שהיה נטוע במדרכה ברח' אנטוורפן בחיפה, אשר לפתע התמוטט מבסיסו ונפל על רכב המבוטח במהלך נסיעתו, וזאת ביום 12.12.10 (להלן: "האירוע").

הנתבעת אינה כופרת בעובדות הנטענות על ידי התובעת לגבי עצם קרות האירוע. כך, שאין כל חולק, כי ביום 12.12.10 רכב מבוטח התובעת נסע ברחוב אנטוורפן בחיפה, כי במדרכה היה נטוע עץ ענק, וכי העץ התמוטט מבסיסו ונפל על רכב המבוטח במהלך נסיעתו בכביש.

הצדדים אף אינם חלוקים בשאלת גובה הנזקים שנגרמו עקב האירוע.

אלא מאי? הנתבעת טענה, כי ביום האירוע שררו תנאי מזג אוויר סוערים במיוחד, המשמיטים את הבסיס מתחת לאחריותה להתמוטטות העץ. ואילו, התובעת טענה, כי הנזק שנגרם לרכב מבוטחה נגרם כתוצאה מנפילת עץ הנטוע בשטח ציבורי השייך לעירייה והנתון לפיקוחה. התובעת טענה עוד, כי עצם האירוע מתיישב יותר

עם המסקנה כי הנתבעת התרשלה מאשר לא. על כן, הנטל עליה להוכיח כי לא התרשלה. התובעת הוסיפה וטענה, כי האירוע התרחש עקב התרשלותה הבלעדית של הנתבעת, אשר התבטאה במחדלים ובמעשים לקמן: לא דאגה לתחזוקת העצים, לא דאגה לגיזום העצים, לא דאגה להרחקת העצים מן הכביש, לא דאגה להצבת שילוט שיתריע מפני המפגע ועוד.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, לפיה יינתן פסק הדין על סמך החומר שהוגש לתיק בית המשפט, תוך וויתורם ההדדי על חקירת העדים מטעם הצדדים.

מטעם התובעת הוגש תצהירו של המבוטח, לפיו פורטו נסיבות האירוע, הנזקים שנגרמו לרכבו וקבלת תגמולי הביטוח בעקבות האירוע מהתובעת. כאמור לעיל, כל האמור בתצהיר המבוטח אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים.

ודוק: התמונות שצורפו לתצהיר התובעות מראות, כי מדובר בעץ ענק. נתון המלמד על גילו המופלג של העץ, כאשר הנתבעת לא חלקה על כך. זאת ועוד, הנתבעת הודתה כי העץ נפל מבסיסו (ראו: סעיף 3 לתצהירו של חאלד מחמוד, ראש תחום גינון ועשבייה בעיריית חיפה).

בנסיבות, דומה כי חל הכלל, לפיו נסיבות התאונה מלמדות על קיומה של "רשלנות לכאורה". על כן, נטל ההוכחה עובר אל כתפי הנתבעת להוכיח, כי לא התרשלה.

האם עלה בידי התובעת להראות, כי לא הייתה התרשלות מצידה? התשובה לכך הינה בשלילה, ולהלן הנימוקים:

חאלד מחמוד, המצהיר מטעם הנתבעת, ציין כי העצים בשטחים הציבוריים בעיר מתוחזקים ע"י העירייה, באמצעות תורני מחלקת הגנים של העירייה, אשר מסיירים בשטחים הציבוריים ומבצעים בעצים שבשטחים הציבוריים פעולות תחזוקה שוטפות, בכפוף לתקציב העירייה. המצהיר מטעם הנתבעת הוסיף וציין כי תורנים אלה, ובמידת הצורך, מטפלים בעצים על פי קריאות המתקבלות במוקד העירוני מהציבור. אך, הצהרה זו כשלעצמה, אין בה די. זאת, שכן הנתבעת נמנעה מהגשת תוכנית העבודה לשנת 2010, האמורה לפרט את פעולות תחזוקת העצים שנעשו בשטחים הציבוריים, לרבות ברחובותיה של העירייה, ולא ניתן לדעת איזה פעולות נעשו, אם בכלל נעשו, לתחזוקת העצים ברחוב נשוא התביעה במועדים הרלבנטיים לתביעה. על קיומן של תוכניות עבודה כאמור, ניתן ללמוד למשל, ממוצג שהוגש במסגרת תיק אחר שנדון בפניי (ראו: ת"ק 28413-05-11).

לא זו אף זו: הנתבעת נמנעה מהגשת דו"ח שישקף את מצב הקריאות במוקד החרום של העירייה, אודותיהם של מפגעים ברחוב נשוא התביעה, ולו לתקופת החודש האחרון שקדם ליום האירוע. דו"ח זה היה אמור להוכיח את טענת העירייה בדבר אי קבלת קריאה על מפגע כלשהו ברחוב נשוא התביעה לפני מועד האירוע. מסמך כאמור הינו בהישג ידה של הנתבעת, ובפעולה טכנית פשוטה (הדפסת המסמך) היה באפשרותה להשיגו ולהגישו לבית המשפט כחלק מראיותיה. משלא עשתה כן, הדבר פועל לרעתה. שכן, חזקה על הנתבעת שלא תמנע מבית המשפט הגשת ראיה שיש בה כדי לקדם את עניינה. מכאן, אי הגשת הראיה, מבלי שהתקיימה סיבה מוצדקת לכך, מקימה את החזקה, כי אם הראיה הייתה מוגשת היא הייתה פועלת לרעת הנתבעת.

הנתבעת הגישה את חוות דעתו של ד"ר עמוס פורת, מהשירות המטאורולוגי, שהתייחס לכמויות הגשמים ולמהירויות הרוחות שנשבו באזורים שונים בעיר חיפה ביום האירוע, אך קביעותיה של חוות הדעת, רחוקות מלבסס את טענת הנתבעת, לפיה מדובר באירוע טבע חריג, בלתי צפוי ונדיר.

מהמקובץ לעיל, הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 27,917 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (28.11.12) ועד היום, ובצירוף סך של 5,300 ₪ בגין הוצאות משפט.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

מזכירות בית המשפט תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ח טבת תשע"ד, 31 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.